המתיישבים הראשונים בכפר ברוך היו שומרי מסורת, ואין פלא שבית כנסת ובית ספר היו המבנים הראשונים שהוקמו ביישוב. בית הכנסת בכפר ברוך נחנך בשנת 1932 תודות לתרומות ממשפחת צנטלר. בית הכנסת היווה נקודת מפגש קהילתית לתושבי הכפר ותרם לגיבוש הקהילתי.
נוסח התפילה שהונהג שילב בין אשכנזים לספרדים ונתן מענה קהילתי לכלל האוכלוסייה.
למרות שהמושב לא הוגדר כיישוב דתי השבת נשמרה. אווירת ערב שבת הייתה אופפת את כולם ביום שישי בערב, כולם לבשו בגדי שבת והלכו לבית הכנסת, כך גם בשבת בבוקר ובערב.
בתקופה זו הרב יהושע קרשין הגיע ליישוב עם משפחתו, הוא ניהל את התפילה בבית הכנסת ושימש כשוחט, הכין את הנערים לבר מצווה וערך חופות וקידושין.
מבין קיבוצי 'השומר הצעיר' שהתנערו מחיי הדת היו מגיעים מדי פעם זוגות צעירים שחיו יחד ורצו להתחתן כדת משה וישראל, ויהושע קרשין ערך את החופות.
באותם זמנים היה גם מקווה פעיל בכפר.
במהלך השנים הצטרפו לכפר עוד יהודים דתיים, הרב שכטר הצטרף בשנות ה 50' ושימש כשוחט וערך גם חופות וקידושין, בשנות ה 70' הוא עזב את הכפר.
בית הכנסת המשיך לתפקד עם פחות מתפללים אך מניין מתפללים היה תמיד בהישג יד.
משה שטיין ויהודה קרשין - בנו של השוחט - התגייסו ללימוד הנערים והכנתם לבר מצווה.
קצת יותר מעשור התנהלו תושבי הכפר ללא רב, ובראשית שנות ה 90' הצטרף ליישוב הרב אריה וועג, צעיר ונשוי טרי שמשמש בתפקיד גם בימים אלה.
